הדחף לקנות
אני אוהבת להסתובב בקניון ולקנות. פשוט לקנות. זו התמכרות שאין שני לה. אני לא יודעת מאיפה נובע הדחף שלי לקנות כל הזמן ולאגור כל הזמן. אני פשוט לא מסוגלת להפסיק. כמה שלא ניסתי. כמה שלא רציתי. כמה שלא ביקשתי את ההתערבות של חברות שלי שיעצרו אותי כל פעם שהן רואות אותי שיש לי את הדחף לקנות עוד ועוד.
אני פשוט מסוגלת לקנות הכול שזה בכלל לא להאמין מה אני מסוגלת לקנות. אני יכולה לקנות בגדים, תכשיטים, כלי מטבח, חפצי נוי ובעצם ממש כל מה שעיני רואות.
ואני קונה שטויות שאני בכלל לא צריכה. כמו כלי מטבח. אתם יודעים כמה כלי מטבח כבר יש לי. אני קונה עוד ועוד. אני לא יודעת איפה יהיה לי בכלל מקום לאחסן את כל הדברים האלה. אני לא מבינה למה אני קונה דברים שאני בכלל לא צריכה ואפילו יש לי עודפים ממנו. זה פשוט לא שפוי.
ניסתי לדבר על זה עם הפסיכולוג שלי. הוא כמובן אמר שמדובר בחסכים וכו וכו. בגלל זה אני קונה למשל כלי מטבח שיש לי כבר המון כלי מטבח. נשמע הסבר מאד הגיוני אבל כששאלתי אותו מה כדאי לי לעשות בכדי להפסיק את ההתנהגות הזאת לא ממש הייתה לו תשובה.
אז למה אני משלמת לו כל כך הרבה כסף אם בסופו של דבר הוא לא יכול לתת לי פיתרון כמו שצריך. אני לא מבינה את זה. אולי אני צריכה עוד פסיכולוג. אבל אולי מצד שני ככה למעשה אני גם ככה אאגור פסיכולוגיים כמו שאני אוגרת כלי מטבח. חייבת להפסיק לאגור ולאגור, לקנות ולקנות. אוף. שמישהו כבר יעזור לי. אני צריכה עזרה ודחוף.
